מה זה פוסט טראומה
נכתב ע"י ד"ר רוני סימונס, פסיכולוג קליני בכיר
פוסט טראומה הינה הפרעה נפשית שעלולה
להתפתח אחרי מעורבות באופן ישיר או עקיף באירוע מסכן חיים או שלמות כמו אירוע קרב,
אסון טבע, תאונה או תקיפה מינית. באופן טבעי לאחר אירוע כזה האדם יחווה באופן טבעי
סימפטומים כאלו ואחרים ועלול להתקשות להמשיך ולתפקד ביום יום. עם זאת, רוב האנשים
שעוברים חוויות כאלו ירגישו טוב יותר ויחזרו לרמת התפקוד הקודמת שלהם בתוך מספר
שבועות עד חודשים. זהו מנגנון ההחלמה הטבעי מאירוע טראומטי. אם חלפו מספר חודשים
ואת או אתה סובלים מסימפטומים כאלו ואחרים יכול להיות שאתם סובלים מפוסט טראומה (Post Traumatic Stress Disorder או
בקיצור PTSD). לעתים הסימפטומים
הפוסט טראומטיים מתפתחים באיחור של חודשים ואף שנים ארוכות ואצל חלק מהאנשים
הסימפטומים מופיעים וחולפים מעצמם מספר פעמים במהלך חייהם.
חשוב לדעת שכמעט תמיד ניתן לטפל בפוסט טראומה
ובסימפטומים הנלווים – לעתים הטיפול ממש מרפא היינו הסימפטומים נעלמים ורמת התפקוד
הקודמת חוזרת ולעתים הטיפול מביא להקלה בסימפטומים ואילו במקרים אחרים המטפל מצייד
את המטופל במגוון כלים ויכולות התמודדות עם הסימפטומים ביום יום.
טיפול יכול להוביל לשינוי משמעותי בחייך
גם אם אתה סובל מפוסט טראומה שנים ארוכות.
פוסט טראומה נגרמת על ידי אירוע המאיים על חייו,
שלומו או שלמותו של האדם עצמו או אחרים. זהו אירוע טראומטי. קשה מאוד להבין מדוע
אירוע מסוים יחווה כטראומטי במובן שהוא יגרום להתפתחות סימפטומים של PTSD
ואירוע אחר, לא פחות קשה, לא יעשה זאת. קשה גם להבין למה שני אנשים יחוו את אותו
האירוע באופן שונה במובן שאחד יפתח PTSD והשני לא. חשוב לציין שאין קשר בין התפתחות
סימפטומים למגדר, אישיות, רקע, חוסן נפשי, אומץ לב וכדומה. היינו התפתחות של PTSD
אינה מעידה על חולשה כלשהי אצל האדם מלכתחילה. למשל לוחמים שזכו לציונים לשבח
ועיטורים על אומץ ליבם, אנשי צוותי הצלה, רופאים, עשירים, עניים, משכילים, חסרי
השכלה ועוד כהנה וכהנה יכולים לפתח PTSD.
פוסט טראומה אינה משהו להתבייש בו אלא
משהו להתמודד איתו!
אירועים שונים יכולים להוביל להתפתחות פוסט
טראומה וביניהם:
א. חוויות לחימה
ואירועים צבאיים אחרים
ב. תקיפה מינית או
פיזית
ג. תאונה
ד. אסון טבע
ה. פעולת טרור
ו.
התעללות מינית או פיזית בילדים
ז. מעורבות באירועים
כאלו מבלי להיות הקורבן (למשל צוותי הצלה וביטחון)
ח. צפייה באירוע כמו
אלו
ט. קבלת הודעה על
פציעה או מוות של אדם אהוב
המשותף לכל האירועים האלו
הוא שהאדם יכול לחוש היעדר שליטה על המתרחש, לחוש פחד עמוק ולהבין שהוא חשוף ופגיע
מול מצב מאוד מסוכן.
כל אדם שחווה אירועים כאלו יכול לפתח PTSD. בערך 15 אחוז מהאנשים והנשים שחוו טראומה יפתחו סימפטומים פוסט
טראומטיים משמעותיים.
הסימפטומים של פוסט טראומה:
ל PTSD ישנם ארבעה סימפטומים מרכזיים:
חודרנות: חודרנות תתרחש כאשר זיכרונות, תמונות, ריחות,
צלילים, תחושות, רגשות וכו' הקשורים לאירוע או לאירועים הטראומטיים נכנסים למודע
באופן שאינו רצוני, אינו רצוי ואינו בשליטת האדם. אלו יכולים להיות במופעים שונים
כאשר בקצה הקיצוני ישנם החוויה מחדש (Re-Experiencing) שבה האדם ממש חש עצמו שוב בתוך האירוע,
פלאשבקים שהם הבזקי תמונות קצרים או ארוכים, סיוטים, מחשבות ותמונות הצפות בצורה
עדינה יותר לתוך הראש וכו'. לעתים אלו יתעוררו באופן ספונטני ולעתים בתגובה לאירוע
סביבתי או פנימי (טריגרים).
הימנעות: רצון להימנע ממצבים, אנשים, מקומות וכו' אשר
מזכירים את האירוע. להימנעות פנים רבות וגם הימנעות שמתחילה ממשהו שמקושר ישירות
לאירוע יכולה להתרחב למגוון רחב של מצבים. למשל, לוחמים רבים שלחמו במלחמת לבנון
השנייה מתקשים להיות באזור הנראה כמו אזורי הלחימה בלבנון ולכן ימנעו מטיולים
בצפון הארץ. עם הזמן ההימנעות הזאת יכולה גם לכלול אזורים רחוקים יותר או כאלו
שאינם דומים למשל אזור הכנרת ויש אף שנמנעים לעבור צפונה מהארובות בחדרה. סוג אחר
של הימנעות זה השאיפה להיות עסוק כל הזמן בתקווה שכך ימנעו מחשבות על האירוע או
חודרנות. הימנעות מצמצמת מאוד את מעגלי החיים, את היכולת להנאה ממצבים מגוונים ואת
איכות החיים.
עוררות: מצב של דריכות מתמדת או בחלקים גדולים של היום
ולעתים קרובות גם בלילה. התחושה היא של
סכנה מתמדת ולכן יש "צורך" לשמור על דריכות וערנות – כך למשל, לוחמים
עלולים למצוא עצמם מחפשים צלפים בחוצות תל אביב. רעשים פתאומיים עלולים להקפיץ,
מצבים מסוימים עלולים לגרום לתגובת יתר של כעס, תוקפנות או אפילו אלימות. יתכנו
קשיים בריכוז, בשינה, להיות במצבים שקטים ורגועים ולעתים העוררות גם מקרינה על
נהיגה אגרסיבית יותר או רצון לקחת חלק בפעילויות אקסטרים.
מחשבות, תחושות ורגשות שליליים: תחושות של עצב, קהות חושים, קושי להביע רגשות
חיוביים או לחוש שמחה. אובדן עניין והנאה מדברים שבעבר גרמו להנאה כמו תחביבים,
קשרים חברתיים, זוגיות, עבודה ועוד. חוסר אמון וחשדנות כלפי אחרים, רגשות אשמה
ובושה על דברים שנעשו או לא נעשו על ידיך, בושה סביב הסימפטומים, אמונה שאחרים לא
יכולים באמת להבין אותך, חשש להכביד על הסובבים אותך ולכן הימנעות משיתוף ומקבלת
תמיכה ועזרה.
יכול להיות שמקריאת הסימפטומים האלו את
או אתה יכולים להסיק שאתם או מישהו קרוב אליכם סובל מ PTSD, אם זה המצב, לכו להתייעץ עם איש מקצוע שיוכל לאבחן ולכוון אתכם
לטיפול הנכון ביותר עבורכם או עבור היקרים לכם.
גם אם אתם לא בטוחים או מזהים רק חלק
מהסימפטומים מומלץ להתייעץ כי ניתן לטפל בהצלחה במצבים אלו.
חשוב מאוד לדעת: פוסט טראומה היא רק אחת
מהמצוקות הנפשיות שיכולות להתעורר כתוצאה מטראומה. אם אתם חשים דיכאון, חרדה,
בעיות פסיכוסומטיות או סימטומים אחרים (קשיי ריכוז, קשיים בקשרים חברתיים או
בעבודה וכו') שהתעוררו בעקבות האירוע הטראומטי גם כן חשוב שתחפשו ייעוץ וטיפול.
ניתן להחלים ולהקל.
סוגי טיפול
העלייה המתמדת במודעות לתסמונת הפוסט טראומטית
ולשכיחות הרבה שלה הובילה למאמצים רבים לפתח עבור המתמודדים איתה טיפולים יעילים –
פסיכולוגיים, תרופתיים ואחרים. מציאת הטיפול הנכון לכל אדם ואדם תאפשר במקרים רבים
להשתחרר לחלוטין מהסימפטומים ובמקרים אחרים תהיה הפחתה במספר הסימפטומים ו/או
בחומרתם. אפשר לציין בבטחה שבהינתן הטיפול
הנכון רוב מוחלט של המטופלים יחושו הקלה ואיכות החיים שלהם תשתפר.
PTSD
אינה בדרך כלל בעיה הנעלמת מעצמה. לאחר החשיפה לאירוע הטראומטי רב האנשים יחוו
סימפטומים מגוונים אשר ילכו ויפחתו בהדרגה עד להיעלמות. גם את התהליך הזה של
התאוששות ספונטנית מהטראומה ניתן פעמים רבות להאיץ בעזרת טיפול נכון. אך כאשר
הסימפטומים יתמידו לפרק זמן של מעל שנה, הסיכוי שייעלמו או יחלשו מעצמם וללא טיפול
נמוך מאוד עד לא קיים.
רבים מאמינים שהם יכולים להתמודד עם הסימפטומים
אך בדרך כלל ההתמודדות היא דרך צמצום החיים – פחות מפגשים חברתיים, עבודה ברמה
נמוכה מאשר הפוטנציאל שלהם, הסתפקות בציונים נמוכים, מערכות יחסים זוגיות קצרות
וסוערות, קשיי שינה וריכוז, עצבנות וכו'.
ישנם כמה מחסומים בעטיים אנשים הסובלים מפוסט
טראומה ובעיקר פוסט טראומה על רקע צבאי נמנעים מהגעה לטיפול:
1. חוסר הבנה של הקשר
בין הסימפטומים לאירועים מהצבא – זה קורה בעיקר כאשר מרכיב החודרנות נמוך או לא
קיים ואז קשה יותר להבין את הקשר הזה. הנקודה שצריך להבין שאם האדם סובל מהסימפטומים
שתוארו בפרק על מהי פוסט טראומה או מחלקם, מומלץ מאוד להיפגש עם אשת מקצוע לבחון
האם אכן מדובר בפוסט טראומה.
2. מחשבה שהסימפטומים
הגיוניים ונורמליים – רבים אומרים לעצמם שכיוון שהם נחשפו לאירועים ומראות קשים
ביותר הרי שהגיוני ושהם יחוו סימפטומים כאלו ואחרים אשר ישפיעו על חייהם ולכן זה
נורמלי ופשוט צריך להתרגל לחיות עם זה. יש הגיון רב במחשבה זאת כי אכן חשיפה
למראות קשים וחוויות מסכנות חיים ושלמות תוביל כמעט תמיד להתפתחות תגובה נפשית
כלשהי. חשוב לדעת, אצל רוב האנשים הסימפטומים יחלפו על הזמן ואצל המיעוט הם יתמידו.
זה אינו נובע מאיזו חולשה אישיותית או פנימית וגם כאשר הסימפטומים נוכחים לאורך
זמן הם אינם גזירת גורל אליה יש להסתגל ולהמשיך לסבול. טיפול נכון יכול לגרום
לשינוי עצום.
3. בושה – מחסום הבושה הינו מרכיב מרכזי בקרב הנפגעים
מפוסט טראומה צבאית. הם מודעים לכך שחברים שלהם נהרגו או נפצעו פיזית ולכן עלולים
לחוש שלהתלונן ולטפל בכאב נפשי הוא מעין "התבכיינות" ו"שזה כלום
ביחס למה שפצוע פיזית עובר". הבושה
גם יכולה לנבוע מהתפיסה המוטעית שסימפטומים נפשיים הם סימן לחולשה – אישיותית או
חוסר מסוגלות שלהם כחיילים או לוחמים לבצע בצורה מלאה את שהוטל עליהם. חשוב להבין
שמדובר בפציעה נפשית שיכולה להכאיב ולהגביל לא פחות מפציעה פיזית. אולי קשה יותר
לראות את הסימפטומים אך הם נוכחים בעוצמה רבה ומשפיעים על חיי האדם והסובבים אותו.
כ 15% מהחווים חוויה טראומטית יפתחו סימפטומים ברמה הדורשת תמיכה טיפולית! 15 אחוז
זה אומר שזאת תגובה הגיונית, צפויה ונורמלית.
4. חשש ש"אף אחד
לא יכול להבין אותי" – רבים מהסובלים מסימפטומים פוסט טראומטיים בעקבות אירוע
קשה מרגישים מאוד בודדים וחוששים לשתף אחרים בין בגלל האמונה שלא ניתן להבין את מה שהם חוו ועדיין חווים או בגלל החשש
משיפוטיות. כפי שברור לנו שרופא יכול לטפל בדלקת ריאות מבלי שחלה בעצמו במחלה זאת
צריך להיות ברור שמטפל יכול לטפל בבעיות שונות לרבות פוסט טראומה מבלי שהוא חווה
אותן. הטיפולים הפסיכולוגיים היום בפוסט טראומה מבוססים על ידע והבנה עמוקה של
הסימפטומים, מקור הבעיה והתהליכים שמקבעים את הסימפטומים ושיכולים לשחרר אותה.
המודעות העצומה לשכיחות של פוסט טראומה וההשלכות הקשות שלה על חיי האדם הפכה את
נושא השיפוטיות לזניח לחלוטין לבטח בקרב הקהילה הטיפולית. אבל לא רק, צה"ל
כמו גם צבאות זרים רבים מכירים בקיום התופעה וכך גם שירות הביטחון וההצלה בארץ
ובעולם.
5. המחשבה
ש"בגלל הזמן הרב שחלף הסימפטומים כבר חלק ממני ואי אפשר לשנות או
להשתנות" – נכון שהזמן שחלף מאז האירוע או התפתחות הסימפטומים הוא חשוב (לכן
אנו ממליצים ומפצירים בכל מי שסובל מהם לפנות לטיפול לאלתר), אבל בכל שלב וגם
במרחק זמן של שנים ארוכות הטיפולים יכולים להועיל, להעלים או להפחית סימפטומים
ולשפר את איכות החיים.
6. "כבר
הלכתי לטיפול בעבר והוא לא עזר" – רבים מספרים שהיו בטיפול שבו כמעט לא דיברו
על האירוע הטראומטי אלא על התמקדו בילדות, ביומיום ודברים לא קשורים והטיפול לא
שינה דבר. אנחנו ממליצים לתת הזדמנות
שנייה לטיפול וזאת מכמה סיבות:
Ø איכות הטיפול
בפוסט טראומה משתפרת כל העת וטיפולים חדשים ויעילים מוצעים.
Ø יכול להיות שבאותה
העת עוד לא היית מוכן להתמודד עם מוראות הטראומה.
Ø המטפל אליו הגעת
לא היה מומחה בטראומה ופוסט טראומה.
7. "אני
לא מרגיש שאני מוכן לטפל בזיכרונות ובסימפטומים" – אין זמן נכון להתחיל לטפל
בפוסט הטראומה, פשוט צריך לטפל בה. היא לא תיעלם, לא תשתנה ומן הסתם רק תשפיע על
עוד ועוד חלקים בחיים שלך. חשוב לזכור שהרצון מלהימנע מלדבר, לשתף או לחשוב באופן
רצוני על האירועים הקשים או הסימפטומים הם בעצם חלק מהסימפטומים של פוסט טראומה!
8. "אני
לא יכול לממן טיפול בכלל ושל שנים ארוכות בפרט" – חלק ניכר מהטיפולים
המודרניים והיעילים ביותר בפוסט טראומה הם טיפולים קצרים שרובם אורכים פחות משנה
ולעתים הרבה פחות משנה. אנו ממליצים להיכנס לפרק על העמותות המטפלות בפוסט טראומה
ושם תוכלו למצוא הרבה עמותות המציעות טיפולים שונים במחירים השווים לכל נפש. נושא
המימון של טיפולים של טראומה צבאית בישראל כיום לא צריך להוות מחסום לטיפול בכל
צורה ואופן.
טיפולים פסיכולוגיים
ישנם סוגים רבים של טיפולים פסיכולוגיים שביניהם
ישנם טיפולים המוגדרים כ"טיפולים ממוקדי טראומה". טיפולים אלו מתמקדים
בחוויה או בחוויות הטראומטיות שבעקבותיהן החלו הסימפטומים הפוסט טראומטיים להופיע
ולהפריע. מטרת טיפולים אלו היא לשנות את החוויה הרגשית או את החשיבה הנלווית
לזיכרון הטראומטי. מתוך אלו נתאר כאן את שלושת הטיפולים הנחשבים כיעילים ביותר
לאור מחקרים שבחנו אותם (טיפול מבוסס מחקר Evidence
Based Therapy)
וכן על פי דיווחים קליניים ו"חוויות משתמש" של מטופלים. הטיפולים
המוצגים שייכים לקבוצת הטיפולים הממוקדים וקצרי המועד ועל פי רוב הם ימשכו חודשים
ספורים בלבד. אם בתום פרק זמן זה עדיין יישארו סימפטומים ניתן יהיה לחשוב יחד עם
המטפלת על צעדי המשך והאפשרויות העומדות בפניכם.
טיפולים ממוקדי טראומה משנים את מערכת
היחסים ביניכם לבין החוויה או הזיכרון. במקום שהיא תשלוט בכם אתם תשלטו בה!
חשיפה ממושכת (Prolonged Exposure או בקיצור PE) – גישה טיפולית זאת מתמקדת בעובדה שחלק ניכר
מהסובלים מפוסט טראומה מנסים בכל כוחם להימנע מלחשוב או להיזכר באירוע הטראומטי,
להימנע ממקומות, מצבים, אנשים וכו' המזכירים בצורה כלשהי ולו גם מינורית את אותו
אירוע. הימנעות היא דרך יעילה והגיונית להקל על מצוקה רגעית אך לטווח הארוך יותר,
היא מונעת התאוששות והפחתת סימפטומים ויוצרת מחסומים והכבדות על היכולת לנהל שגרת
חיים מלאה ואיכותית. לפיכך, בטיפול זה מתבצעת חשיפה למחשבות, זיכרונות, רגשות, תחושות,
מצבים, מקומות וכו' שהאדם היה עסוק מאוד בהימנעות מהם. הרעיון הבסיסי הוא להרגיל
את הגוף, המוח והנפש להתבונן ולהיות נוכח במצבים, רגשות וזיכרונות האלו ובכך
בהדרגה להפחית את רמת האימה שהם גורמים . חשבו על נושא ההתרגלות בדרך הבאה – אם
אתם נכנסים לחדר שבו יש ריח חזק בתחילה הריח מאוד מורגש ועלול להפריע לכם אך ככל
שאתם שוהים שם הגוף מתרגל לריח והוא אינו מורגש יותר למרות שהוא עדיין קיים. כך גם
הזיכרונות הטראומטיים יהיו תמיד חלק מכם אבל להתבונן בהם יהיה הרבה פחות חזק
ומאיים.
בטיפול עצמו המטפל יבקש מכם לספר את הסיור של
האירוע הטראומטי בצורה מפורטת שוב ושוב עד שתחל ההתרגלות ותוכלו לספר את הסיפור
מבלי להרגיש דרוכים, מתוחים, מוצפים, הגוף יהיה רגוע יותר וכך גם הראש. במידה
וישנן הימנעויות שמתרחשות בפועל כמו למשל ממקומות הומי אדם, המטפלת תבנה יחד איתכם
תוכנית שבה תבקרו במקומות אלו באופן שגם הם יפסיקו להיות חוויה מאיימת.
הטיפול בחשיפה ממושכת יכול להישמע קשה ואף מפחיד
אבל חשוב לזכור שהוא נעשה בסביבה בטוחה בנוכחות מטפל שמומחה בשיטה ואשר יוליך אתכם
בביטחון אל עבר המטרה הטיפולית.
טיפול בעיבוד חשיבתי (Cognitive Processing Therapy, או בקיצור CPT) :פעמים רבות, בעקבות אירוע טראומטי מחשבות
שליליות שונות נוספות. מחשבות כגון "העולם הוא מקום מסוכן", "אני
לא טוב מספיק", "אי אפשר לסמוך עלי", "אי אפשר לסמוך על
אחרים", "מה שקרה היה באשמתי" ועוד. מחשבות אלו אינן בהכרח משקפות את
המציאות של אשר אירע אלא מהוות פרשנות פנימיים אשר פעמים רבות היא מוטעית. להבין
את הכשלים שבמחשבות אלו ולשנות אותם יכולות לשנות את הדרך שבה אנשים מרגישים.
בטיפול ב CPT לומדים כיצד לחשוב על הטראומה בצורה אמיתית
יותר, נקייה יותר ובאופן שיכול להרגיע מצוקה והתנהגויות בעייתיות.
EMDR – הקהיה ועיבוד מחדש בעזרת תנועות עיניים (Eye Movement Desensitization and Reprocessing):
בבסיס הטיפול הזה עומדת ההנחה שהעובדה שאדם סובל לאורך זמן מפוסט טראומה על
הסימפטומים הנלווים לה נובעת מהעובדה שהחוויה לא עברה עיבוד נכון ולכן
"תקועה" בראש. עיבוד נכון של החוויה יהפוך אותה מטראומה לזיכרון, ממשהו
מאיים למשהו ניטרלי עד לא נעים. אצל רב האנשים תהליך העיבוד הזה מתרחש לאורך
התקופה הראשונה שלאחר האירוע הטראומטי לכן ניתן לראות ירידה הדרגתית של הסימפטומים
והמצוקה ככל שהתהליך מתקדם. הטיפול ב EMDR מתמקד באירוע הטראומטי ובעזרת טכניקה ייחודית
מאפשר עיבוד מחדש (או אולי עיבוד ראשון) של האירוע ובכך העוצמה הרגשית והמצוקה הנלווים
לו מופחתים דרמטית. הטיפול ב EMDR מוביל פעמים רבות לתוצאות מהירות, להפחתה
בסימפטומים ובמצוקה ולשיפור בתפקוד ובאיכות החיים.