תהליך ההכרה – התביעה והזכויות

הליך ההכרה בנפגע PTSD:

החומר נכתב ונערך ע"י עו"ד שלמה ציפורי ומשה פרידמן

חוק הנכים כפי שתוקן ב 2016, בעקבות המלצות ועדת השופט אורי גורן, הגדיר את המונח חבלה, ככולל גם הפרעות "בתר חבלתיות" PTSD, שנגרמו באירוע מסוים בו הפצוע, מבקש ההכרה לקח חלק.

מי יכול להגיש בקשת הכרה ?

הטוען כי נחבל בזמן ועקב שירותו הצבאי, בשירות חובה, קבע, מילואים, משטרה, שירות בתי הסוהר, או שירות ביטחוני אחר (ובכלל זה הסובל מפוסט טראומה, שמוגדרת בחוק כחבלה). חייל בשירות חובה יכול להגיש את הבקשה להכרה לקראת תום שירות החובה ואת הזכויות יקבל מיום השחרור מצה"ל.

מה נותנת לי ההכרה ?

אם עברת את הרף המינימאלי הקבוע היום בתקנות (20%), או אם הוכרת כפוסט טראומטי לפני שנת 96, גם בפחות מ 20%, תקבל ממשרד הביטחון :

  1. טיפול רפואי ושיקומי
  2. תגמול חודשי בסיסי. [כיום כ 50 ₪ לחודש לכל אחוז נכות]

קיימת אפשרות להגדלת התגמול החודשי, כאשר הנכות גורמת לפגיעה גם בכושר התעסוקתי ניתן לקבל בנוסף תג"מ – תגמולי מחיה, בשיעורים משתנים בהתאם למידת הפגיעה ביכולת ההשתכרות.

[נצרך – חסר יכולת תעסוקתית שנכותו לפחות 50%, תט"ר – תגמול טיפול רפואי, חפ"ר – חסר פרנסה]

*כל התגמולים הנ"ל הקבועים למחייה, מחייבים קביעה של ועדת כושר תעסוקה של אגף השיקום, המתרשמת וקובעת שהאדם אכן איבד את כושרו לעבודה מפרנסת/או יכול לעבוד רק בחלקיות משרה.

  1. סל רווחה (קישור)

כיצד ולמי מגישים את בקשה להכרה ?

 

חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (נוסח משולב) תשי"ט 1959 קובע כי לשם קבלת הכרה, יש להגיש בקשה לקצין התגמולים באגף שיקום נכים של משרד הביטחון.

את טופס הבקשה להכרה, ניתן להוריד כאן טופס הגשת תביעה בגין חבלה.

ולהגיש ליחידה לתביעות וקביעת זכאות במטה אגף השיקום באופן הבא:

באמצעות דואר אלקטרוני    shikum_klita_venituv@mod.gov.il

משלוח דואר לכתובת :  ז'בוטינסקי 94, פתח תקווה, מיקוד 4959521

משלוח פקס למספר 073-3233381

לטופס בקשת ההכרה, מצורף הסבר מפורט לאופן המילוי, כך שניתן למלאו באופן עצמאי,

*אולם על מנת להבטיח הליך חלק ולצמצם צורך בהגשת ערעורים בעתיד, מומלץ להיעזר בעו"ד או באחת מהעמותות, שנותנות סיוע זה ללא תשלום.

להלן : קישורים לעמותות

*תהליך בדיקת תביעה להכרת זכות ומתן החלטה הוא מורכב, ועשוי לארוך זמן, בשל הצורך לקבל חומר רפואי ועובדתי מגורמי חוץ וממוסדות שונים.

התיישנות – עד מתי ניתן להגיש תביעה ?

על פי החוק, הזכות להגיש בקשה מתיישנת בתום שלוש שנים מיום שחרורו של הנפגע משירותו הצבאי שבזמנו אירע המקרה שגרם לפציעה.

בפועל לגבי נפגעי פוסט טראומה המדיניות של משרד הביטחון כיום, היא לא להגביל את המועד להגשת הבקשה להכרה, אולם במקרה כזה על המבקש יהיה להתגבר על הצורך להוכיח ממרחק של שנים, את השתתפותו בפעילות שהביאה לפציעה.

שותפות מגן ישראלית נמצאת בימים אלה בהליכים לעגן בחוק תקופת התיישנות שונה לגבי נפגעי PTSD – 3 שנים ממועד האבחון.

החוק אף מסמיך את קצין התגמולים להאריך את המועד להגשת הבקשה בנסיבות הקבועות בחוק הנכים וכאשר מדובר ב"חבלה רשומה" :
"חבלה, שנרשמה סמוך ליום האירוע שגרם לה, ברשומות של צה"ל או ברשומות אחרות המנוהלות על ידי המדינה, או על ידי מוסד ציבורי שאושר לעניין זה על ידי שר הביטחון". רישום בתיק רפואי צבאי (CPR), בהחלטת ועדה רפואית על שינוי פרופיל, במסמך המלמד על פניה לקב"ן, בסיכום ראיון מזמן השירות, בו ניתן ביטוי של מצוקה עקב חשיפה לטראומה, כל אלה הנם בגדר חבלה רשומה, המסייעת להתגבר על ה"התיישנות".

האם וכיצד ניתן לקצר את הליך ההכרה ?

בידוע, כפי שמפרסם אגף השיקום : "תהליך בדיקת תביעה להכרת זכות ומתן החלטה הוא מורכב, ועשוי לארוך זמן, בשל הצורך לקבל חומר רפואי ועובדתי מגורמי חוץ וממוסדות שונים."

מניסיוננו לגבי תהליך ההכרה בנפגעי PTSD כיום, הוא ארוך במיוחד ונמשך על פי רוב, בין שנתיים לשלוש !!

ניתן להגדיל את הסיכוי, לקצר את ההליך, אם מלכתחילה נצרף לבקשת ההכרה, את המסמכים הבאים :

  1. תצהיר/מכתבים מחיילים או מפקדים שהיו איתך באירוע הטראומטי (רצוי מפקדים)

במקרה וקיים קושי באיתור מפקדים/חיילים שהשתתפו באירוע, ניתן להיעזר בעמותה הצבאית של היחידה בה שרתת (קישור לאינדקס עמותות)

  1. תיק רפואי צבאי מלא (קיימת זכות לקבלו וניתן לפנות לשל"ר – שלישות ראשית)
  2. תיק קופת חולים מלא (ניתן לקבל החזר תשלום בגין צילום המסמכים, ממשרד הביטחון)
  3. סיכומי טיפול/אבחון מגורמים פרטיים אליהם פנית ובהם נעזרת.
  4. אישור על התנהגות נורמטיבית :הישגים לימודיים/מעורבות חברתית וכד' מבית הספר בו למדת (יועצת/מחנכת לכל הפחות מהחטיבה העליונה)
  5. אישורים/תעודות על פעילות והישגים לפני ובמהלך השירות – פעילות חברתית (הדרכה בתנועת נוער)/פעילות התנדבותית למען הקהילה וכד'
  6. במקום הפירוט הנדרש בחלק ג' של הטופס ראש פרק חבלה : מומלץ לצרף תצהיר חתום בפני עו"ד, המתייחס גם לתקופה של טרום השירות – השירות עצמו – האירוע הטראומתי שחווית – הטיפול והסימפטומים מהם אתה סובל היום. ככל שקיימות פגיעות נוספות בעקבות הפוסט טראומה (נכות מוסבת) מומלץ לציין אף אותן, בתצהיר הראשוני !
  7. חומר רפואי הרלוונטי לבקשת ההכרה – ממוסדות רפואיים (כגון בתי חולים) בהם טופל/אושפז מבקש ההכרה.

האם כדאי לצרף לבקשת ההכרה חוות דעת מומחה פרטית, תומכת ?

עלותה של חוות דעת מומחה יכולה להגיע לאלפי שקלים, והגם שהיא יכולה לסייע בחלק מהמקרים לקבלת ההכרה בשלב הראשון, למיטב ניסיוננו הגשת המסמכים בצורה המוצגת לעיל, בצרוף תצהיר מפורט, יכולה לחסוך הוצאה נכבדה זאת.

כמו כן במקרה שהוצגה חוות דעת מומחה בשלב הראשון וקצין התגמולים דחה את בקשת ההכרה למרות חוות הדעת, לצורך הגשת ערעור בבית משפט, יהיה עליך להצטייד בחוות דעת נוספת, המתייחסת לנימוקי הדחיה של מומחי משרד הביטחון וקצין התגמולים (וכך למעשה תשלם פעמיים)

דע את זכויותך המיידיות !

אט"ר – אישור טיפול רפואי.

במקביל לתהליך הבירור של בקשת ההכרה (שכאמור יכול לקחת זמן רב) הינך זכאי לקבל טיפול רפואי ממשרד הביטחון לרבות תרופות – אך על מנת שזה יקרה, עליך לבקש זאת במפורש ! יחד עם הגשת בקשת ההכרה.

במקרים מיוחדים, ניתן יהיה לקבל גם תגמול זמני עוד טרם קביעת אחוזי נכות (תט"ר) שותפות מגן ישראלית בהליכים מול משרד הביטחון שתגמול זה יינתן במקרים מסוימים גם לנפגעי פוסט טראומה עוד טרם ההכרה.

כיום האישור ניתן לטיפול רפואי כולל פסיכיאטר (שאינו טיפול פסיכולוגי) שותפות מגן ישראלית נמצאת היום בהליכים להרחיב את הטיפול טרם ההכרה גם על טיפול פסיכולוגי.

האם ניתן לקבל במקביל גם הכרה וזכויות מהביטוח הלאומי ?

מניסיוננו הליכי הכרה בביטוח לאומי מהירים יותר ובמקרה של תביעת נכות כללית, לא נדרשת הוכחת קשר בין השירות לפגיעה !

בערוץ זה ניתן גם לקבל תגמול הבטחת הכנסה (בשיעור דומה לתט"ר), ביחס לתקופה שבה מבקש ההכרה, אינו בעל כושר השתכרות.
ערוץ זה יכול להקל על המשפחה כבר בשלב הראשוני, במקביל להליך ההכרה מול משרד הביטחון.

חשוב לציין

  • כי אם קיבלת נכות צמיתה מביטוח לאומי בתוך 3 שנים ולא ביקשת הכרה ממשרד הביטחון, על פי החוק נחסמת בפניך אפשרות זאת בעתיד !
  • כמו כן במידה וכן התקבלה בקשתך להכרה מטעם משרד הביטחון, תידרש לבחור מאיזה גוף תרצה לקבל את ההכרה, ויערך קיזוז ביחס לתגמולים ולהטבות שקיבלת בין 2 בגופים הללו.

כיצד להיערך לקראת פגישה עם מומחה מטעם משרד הביטחון ?

אחרי שלב איסוף החומר ע"י משרד הביטחון, תזומן לרופא מומחה מטעמם, שיתבקש לתת חוות דעת, על בסיס החומר שהועבר על ידך ומצורף לבקשת ההכרה, חומר שנאסף ע"י משרד הביטחון ושיחת אבחון.

לפגישה זאת לא ניתן להגיע עם עו"ד, אבל ניתן להגיע עם מלווה אחר בן משפחה/חבר שאינו רשאי להשתתף בפועל בשיחה.

בסיומה של הפגישה, יעביר המומחה תשובות לקצין התגמולים, על השאלות שלהלן ועל בסיסן תינתן החלטת קצין התגמולים :

  • מה היא האבחנה הרפואית ?
  • האם יש קשר עובדתי – רפואי, בין הפגיעה לבין השירות ?
  • בהנחה שיש קשר בין הפגיעה לבין השירות, האם מדובר בקשר של גרימה (כל הנכות בגלל השירות) או קשר של החמרה (הייתה קיימת פגיעה קודמת לפני השירות ולכן יש לשייך רק חלק מהנכות הקיימת, לשירות) ?
  • האם במועד הבדיקה עדיין קיימת פגיעה/נכות ?

 

לקראת הפגישה עם המומחה מומלץ :

לקבל הכנה והדרכה, כיצד להציג את הדברים לפני המומחה, בשלוש חטיבות זמן :

  1. לפני השירות שבו נגרמה הפגיעה (על מנת לשלול תחלואה קודמת)
  2. האירועים שגרמו לטראומה
  3. השלכות האירוע/ים על המצב הקיים (הטיפול הרפואי, הפגיעה בתפקוד ובאיכות החיים)

ערעור על החלטת קצין התגמולים :

על בסיס חוות דעת המומחה יקבל קצין התגמולים החלטה, עליה ניתן לערער לוועדה מנהלית בבית משפט השלום, וניתן להגישם בתוך 30 יום ממועד קבלת ההחלטה, בהתאם למקום מגורי המערער,  בחמש ערים בארץ, בלבד.

מדובר בהליך משפטי לכל דבר ועניין, המחייב ייצוג משפטי הולם ובמהלכו יתבקש גם מבקש הבקשה להכרה, להעיד בפני בית המשפט !

בית המשפט בתיקים אלו יושב בהרכב של שלושה ובתוכם גם רופא בתחום הפגיעה הרלוונטי.

תנאי להגשת בקשת הערעור, יש להצטייד בחוות דעת מומחה מטעמך, התומכת בערעור ומתמודדת עם חוות דעת המומחה מטעם משרד הביטחון.

וועדה הרפואית לקביעת דרגת הנכות

אם קבע קצין התגמולים, כי קיים קשר בין הנכות לבין השירות, תזומן לוועדה רפואית לקביעת דרגת נכותך, בהתאם למבחנים הקבועים בחוק.

הוועדה תקבע את דרגת נכותך על פי מסמכים רפואיים עדכניים, לרבות מהגורמים המטפלים, בדיקתך, הפגיעה התפקודית, התעסוקתית והחברתית, באיכות חייך כפי שתוצג על ידך, ועל ידי אדם קרוב לך (בן/בת זוג, הורה, אח) בוועדה זאת ניתן להיות מיוצג ע"י עו"ד.

*למבקש הכרה נשוי – יש ערך מוסף לעדות של בן/בת הזוג או בן משפחה אחר המתגורר עמך ויכול להעיד מכלי ראשון על השלכות מצבך הנפשי, על תפקודך היומי/הזוגי/ההורי…

ובכל מקרה מומלץ להכין מראש מסמך המפרט את מכלול הסימפטומים מהם אתה סובל ולהגישו לוועדה בסיום דבריך !

*לוועדה הרפואית סמכות לקבוע דרגות נכות שונות, לתקופות שונות (תקנה 12), בהתאם למגבלות שהיו באותן תקופות (למשל : תקופת אשפוז לרבות אשפוז יום, מקנה דרגת נכות של 100%)

הוועדה אינה עושה שימוש בסמכות זאת לפיצול תקופות השפעת הפגיעה, ביוזמתה, ואם לא תדרוש זאת, תקבע נכותך בהתאם למצב נכותך ביום הוועדה.

בסמכות הוועדה לקבוע האם תינתן לך נכות זמנית או קבועה.

מדיניות משרד הביטחון היא לתת נכות זמנית (למשך שנה – שנתיים) בוועדה הראשונה,

אך אם תביעתך מוגשת לאחר שנים של סבל וטיפול בפוסט טראומה – יש לדרוש מהוועדה קביעת נכות צמיתה – כבר בוועדה הראשונה !

דבריך בוועדה נרשמים בפרוטוקול, שיימסר לחתימתך בסיום הדיון.

בטרם חתימתך עליו יש להקפיד ולוודא שדבריך בפני הוועדה נרשמו במלואם, המסמכים שהגשת מצוינים בפרוטוקול, ואף זכותך להוסיף דברים ששכחת לומר.

הוועדה חייבת לתקן את הפרוטוקול בהתאם לבקשתך ועליהם להמציא לך פרוטוקול מתוקן, כאמור.

*זכור כי הפרוטוקול הוא הבסיס להגשת ערעור על החלטת הוועדה, ככל שתרצה להגיש בעתיד, לכן חשוב שישקף נאמנה את הדיון כפי שהתקיים.

הגשת ערעור על החלטת הוועדה הרפואית

החלטת הוועדה מועברת למבקש, בתוך כחודשיים.

את הערעור על ההחלטה, לוועדה רפואית עליונה במשרד הביטחון, ניתן להגיש בתוך 45 יום ממועד קבלת ההחלטה.

לממונה על הוועדות הרפואיות, יש את הסמכות, להאריך את פרק זמן הערעור ב 60 יום נוספים.

הערעור יערך בפני 2-3 רופאים בכירים יותר.

יש להגיש מסמך מנומק בכתב מדוע לדעתך, טעתה הוועדה בקביעת דרגת נכותך. ולתמוך אותה בחוות דעת רפואית המתמודדת עם נימוקי הוועדה המחוזית וציינת מה דרגת הנכות המשקפת נאמנה את מצבך ומגבלותיך.

גם כאן עומדת לך הזכות להיות מיוצג בוועדה ע"י עו"ד ולהעיד מטעמך, גורם קרוב המכיר היטב את הפגיעה בך ובהשלכותיה.

ערעור על החלטה וועדה רפואית עליונה, ניתן להגיש ישירות לבית המשפט המחוזי, ואם יתקבל הערעור, יוחזר התיק לאותה הוועדה עם הנחיות לתיקון או לשינוי ההחלטה.

ממתי משולמים התגמולים ?

על פי החוק התגמול משולם ממועד הגשת בקשת ההכרה, ככל שמדובר בחייל בשירות חובה שהגיש בקשתו בתוך שנה מיום השחרור, יינתן התגמול מיום השחרור משירות חובה !

החוק מכיר במצבים בהם ניתן לקבל גם תשלום רטרואקטיבי.

מדובר במקרים בהם היה למבקש ההכרה, אפוטרופוס, או כאשר בשל מצבו המנטלי היה נעדר מודעות ויכולת להתמודד בתהליכי הכרה מטעם משרד הביטחון.